ראיון להשראה #1 עם הציירת הילה שפיצר

את הציירת הילה שפיצר הכרתי דרך הרשתות החברתיות.

את יצירותיה פגשתי לראשונה ביריד המשובח לאומנות ישראלית "צבע טרי".

מהר מאוד התחברתי לשפתה האומנותית ולאופן בו היא מתייחסות לסביבות המגורים אותם היא מציירת.

מאז אני עוקבת קבועה אחר העבודות שהיא מעלה בפייסבוק ובאינסטגרם.

בחרתי בהילה כאומנית הראשונה שראיינתי בסדרת הראיונות "ראיונות להשראה".

את הילה פגשתי בסטודיו שפתחה לאחרונה בדרום תל אביב, אי שם מעל נגריה ישנה.

מוזמנים להכיר.

 צילום:מיכל מונטג - בסטודיו של הילה שפיצר
צילום:מיכל מונטג - בסטודיו של הילה שפיצר

נעים להכיר:

הילה שפיצר, בת 31, בוגרת בצלאל.

ציירת, רשמת וגם מורה לציור ורישום.

מאיפה?

גדלתי בנתניה עד גיל 6 ואז עברנו לתל אביב.

בתקופת לימודי בבצלאל גרתי בירושלים ולאחר סיום הלימודים חזרתי לתל אביב.

באותה תקופה נפתח מתחם חדש של אומנים בבאר שבע, "משכן לאומנים צעירים" ונשארתי בבאר שבע שלוש שנים. לאחרונה עברתי למושב סתריה ועובדת בסטודיו שלי בדרום תל אביב.

 "This is my house, oil on canvas", 60X110 cm, 2014
"This is my house, oil on canvas", 60X110 cm, 2014

מהי שיטת העבודה שלך?

רישום בעיפרון,צבעי עיפרון ושמן על בד.

הרבה פעמים אני אוהבת להתחיל עם רישום על דף אחד ואז להוסיף עוד ועוד דפים, אני בדרך כל לא עובדת עם דפים גדולים.

לאחר מכן אני יוצרת רישומים המורכבים מהרבה דפים וחלק מהרישומים עוברים לקנה מידה גדול יותר בציור שמן על בד.

מהי טכניקת הציור שאת הכי אוהבת?

זה תלוי באופי העבודה, כמובן שהכי כיף זה רישום כי זה נגיש ופשוט ולא צריך להערך עם הרבה ציוד.

 "Such a beautifull house, color pencils on paper, 29/42 cm, 2013
"Such a beautifull house, color pencils on paper, 29/42 cm, 2013

בעבודות שלך את מציירת הרבה דמויות של אנשים, האם את נעזרת גם בצילום בתהליך העבודה?

כן, אני מצלמת, עם התמונות שצלמתי אני מרכיבה קולאז'ים בפוטושופ, כשלב הכנה לציור.

לאחר מכן אני מציירת את כל האנשים עוד פעם ועוד פעם גם עם טושים שנותנים עוד עניין בטקסטורות ומשחקת עם הציור תוך כדי עבודה.

 צילום: מיכל מונטג - שולחן העבודה בסטודיו של הילה שפיצר
צילום: מיכל מונטג - שולחן העבודה בסטודיו של הילה שפיצר

איך מתחילה עבודה? ממקור השראה ראשוני ועד לציור?

בדרך כלל זה מתחיל בסיטואציות בחיים שמעניינות אותי, אני בן אדם שמתבונן ומסתכל מהצד על דברים, לדוגמה קורס יזמות שהשתתפתי בו לאחרונה שהיו בו הרבה מצבים מעניינים בין האנשים.

כל אחד מגיע ממקום אחר, מתחילה להיווצר דינמיקה במהלך הקורס ואותי מעניין לראות את הדברים הקטנים, איך הוא נשען על השולחן ואיך היא מדברת עם ההיא וכדומה.

דברים כאלה מרגשים אותי ואני מבינה שאני צריכה לצייר את זה ולמחרת אני מביאה איתי מצלמה ומוצאת את הזמנים הנכונים לצלם.

אחר כך אני עוברת על הצילומים ומרכיבה מהם קולאז'ים בפוטושופ. מדפיסה, עושה סקיצות ואז מציירים.

​כיצד את בוחרת אימג' אחד מהרישומים אשר אותו את רוצה להגדיל ולצייר על בד הקנבס?

קשה לי להסביר את זה, זו תחושה פנימית ועמוקה של מה צריך ומה יהיה לי מעניין.

בעבר לא כל כך ידעתי מה לבחור ואז אחרי שעשיתי את כל הסקיצות וההכנות נהיה לי משעמם והפסקתי.

אז אני עובדת עם תחושות בטן, מה יעניין אותי ומעבירה אותו לדף הגדול יותר.

צילומי תקריב מעבודה חדשה מפרופיל האינסטרגם של הילה שפיצר   "Small detail from a new work"
צילומי תקריב מעבודה חדשה מפרופיל האינסטרגם של הילה שפיצר "Small detail from a new work"

מה היא סביבת העבודה שאת אוהבת ליצור בה?

אני מאוד אוהבת להיות בבית, כשגרתי בבאר שבע הסטודיו היה בבית במרפסת ענקית וסגורה וזה היה הכי כיף בעולם, לא להתרחק מהבית.

עכשיו שפתחתי את הסטודיו החדש כאן בתל אביב, אני עובדת בו בעיקר, למרות שאני אוהבת לעבוד מהבית. את עבודת המחשב אני עושה בבית ואת עבודת הציור בסטודיו.

איך את אוהבת לעבוד? בשקט, עם מוזיקה, ביום, בלילה?

זה משתנה לפעמים עם מוזיקה ולפעמים עם הרצאות ברקע.

עובדת בעיקר ביום, בגלל שאם אעבוד רק בלילה לא אראה את בן הזוג שלי.

אבל אני אוהבת לעבוד בלילה, אז בשעות הלילה אני אוהבת לחשוב.

בלילה קורים דברים טובים, כשהעולם נהיה שקט והפייסבוק לא זז לשום מקום אז הראש עובד.

 "I stayed up all night", color pencils on paper, 2016
"I stayed up all night", color pencils on paper, 2016

מהם נושאי הציור האהובים עליך שהכי כיף לך לעבוד עליהם?

אני בעיקר אוהבת לצייר חללי פנים של בתים, את הבית שלי, בתים של אנשים אחרים, ארוחות עם אנשים. אני עוסקת בנושא הזה כבר 5 שנים מתקופת הלימודים.

הנושא הזה תמיד מרתק אותי אבל זה גם משתנה, הייתה לי תקופה שנושא העבודה שלי היה מבנים בעיר באר שבע, ועכשיו אני מתעסקת יותר באנשים ובסיטואציות של אנשים בחלל.

 "He is not part of my house, oil on canvas, 70X150 cm,2014
"He is not part of my house, oil on canvas, 70X150 cm,2014

 "Who are you people who live in this long house on Rager street"  oil on canvas, 50X170 cm
"Who are you people who live in this long house on Rager street" oil on canvas, 50X170 cm

האם את מגדירה את סביבת המגורים של אנשים שאת מציירת כמו דיוקן של בן האדם עצמו?

יש קשר בין הדברים, זה סוג של דיוקן של הבן אדם אבל זה אפילו יותר מזה.

לכל בית שתכנסי אליו יש את אוסף החפצים שלו כמו מוזיאון קטן, כמו חדר פלאות אישי.

לכל אחד יש את ה- Installation שהוא בונה לעצמו ולכל אחד יש פלטת צבעים שאפשר לפרוט ולמיין לסוג של אופי וויזואלי שאדם מאמץ לעצמו, זה מה שבעצם מעניין אותי.

 "photo from a mirror, oil on canvas, 2011
"photo from a mirror, oil on canvas, 2011

אני מאוד מתחברת לעבודות שאת מציירת מכל הכיוונים כמו הציור "הסטודיו של שלומית דוידוביץ", מכיוון שזה מזכיר לי את השפה שאני עוסקת בה בעיצוב פנים, שרטוט פריסות, חזיתות, מבטי על וצד.

למה את משתמשת בשיטת הציור הזאת ומתעדת את החלל מכל הכיוון?

כי העולם הוא מכל הכיוונים. זה גם מאתגר אותי לראות איך אני מבטא את זה על הבד על מנת שזה לא יראה שטוח לגמרי. לנסות ולהבין אך אני פותרת את זה מבחינה ציורית בתוך התחום בו אני עובדת.

אני רוצה להראות את הכל ולהכניס את הכל, לא רק משהו אחד.

כמו להיות מספרת על, ליצור חוויה שלמה לצופה כדי שיקבל את כל הזויות והצדדים, זה מאוד מעניין אותי.

 "Shulamit studio", 110X107 cm, oil on canvas, 2016